פסק-דין בתיק ת"א 13726-12-08

מבוא ועובדות מוסכמות:

1.         בפניי תביעה בעילה שטרית לפיה התובע מבקש לחייב את הנתבע בפירעון שיק על סך של 73,200 ש"ח, זמן פירעון 02.06.2008 (להלן: " השיק").

השיק נמשך על ידי הנתבע ונמסר למר מיכאל אילוז (להלן: " החייב"). ביום 9.12.07 הפקיד החייב את השיק בחשבון בנק מס' ***** אשר התנהל על שמו אצל התובע (להלן: " החשבון") אולם השיק חזר באי פירעון בעקבות ביטולו על ידי הנתבע.

2.         במועדים הרלוונטיים לתביעה היו בבעלות החייב מספר סופר-מרקטים וכן הוא ניהל חוות סוסים בקיבוץ יפעת (להלן: " חוות הסוסים"). הנתבע היה הבעלים ומנהל של חברת י. מאג שיווק בע"מ ואשר שיווקה כלים חד פעמיים ומוצרי צריכה מתכלים לעסק של החייב.

3.         החייב משך כספים מהחשבון וכן ביצע במסגרתו עסקאות של ניכיון שיקים.

4.         הואיל ובחשבון נוצרה יתרת חוב, הגיש התובע נגד החייב תביעה כספית ובה ניתן  פסק דין לפיו הוא חויב לשלם לתובע סך של 334,441 ש"ח עבור יתרת החוב בחשבון וסך של 98,200 ש"ח עבור יתרת החוב במסגרת הניכיונות (להלן: " פסק הדין"). התובע פתח תיק הוצל"פ לביצוע פסק הדין אולם הואיל וניתן צו כינוס בעניינו של החייב, ההליכים נגדו עוכבו.

5.         תביעה דנן החלה עם הגשת השיק לביצוע בלשכת ההוצל"פ. הנתבע הגיש התנגדות הנתמכת בתצהיר מטעמו, ההתנגדות התקבלה והדיון בתביעה עבר לסדר דין רגיל. 

טענות הצדדים בתמצית :

6.         לטענת הנתבע, בגין השיק לא ניתנה כל תמורה והבנק התובע ידע על כך במועד סיחור השיק לידיו שכן מעשה שהיה כך היה:

            הנתבע רכש מהחייב מספר סוסים ואביזרי פרזול, ובין היתר, סוסה בשם סתיו (להלן:" הסוסה סתיו") וזאת בתמורה לתשלום של 73,200 ש"ח. בין הצדדים סוכם כי הסוסים יישארו בחוות הסוסים ויועברו לבעלות הנתבע ביום 30.09.2007. לכיסוי התמורה המוסכמת משך הנתבע לפקודת החייב מספר שיקים, ובין היתר השיק נשוא התביעה.  מספר ימים לאחר מכן פנה החייב לנתבע והודיע לו כי הוא מנהל מו"מ עם קיבוץ יפעת למכירת חוות הסוסים והסוסים עצמם ומאחר והקיבוץ עומד על רכישת הסוסה סתיו, לפיכך העסקה ביניהם לא תצא לפועל. החייב התחייב להשיב לנתבע את השיקים, לרבות השיק נשוא התביעה, אך בפועל הוא לא קיים את התחייבותו. במועד פירעון השיק, 02.06.2008, הודיע הבנק בו מתנהל החשבון עליו נמשך השיק לנתבע את דבר הפקדתו ולפיכך הוא הורה על ביטולו. כמו כן, הנתבע פנה לחייב אשר הודיע לו כי הוא נקלע לקשיים כלכליים ועל כן הוא נאלץ להפקיד את השיק בחשבון אף כי התובע ידע במועד הפקדתו כי עסקת היסוד בוטלה ולא ניתנה כל תמורה בעד השיק ולפיכך התובע התחייב להשיבו לידיו, אך הוא לא עמד בהתחייבותו.

            בנסיבות העניין, כך לטענת הנתבע, התובע ידע על כישלון התמורה והוא פעל בהיעדר תום לב וכן בעצימת עיניים משנמנע מלברר אם אכן קיימת עסקה בתוקף אשר בגינה נמשך השיק. כמו כן, הנתבע פעל שלא כדין ואיפשר לחייב לנהל את חשבונותיו כראות עיניו כאשר הסכים לקבל שיקים לניכיון מכלל עסקיו של החייב ללא הבחנה בין חשבונותיו השונים אשר התנהלו אצל התובע, הכל במטרה אחת והיא הפחתת האובליגו בחשבון, זאת ותו לא.

            כן טען הנתבע כי התובע לא הוכיח כי נתן ערך בעד השיק.

7.         לטענת התובע בתמצית, טענת כישלון תמורה בתביעה שטרית מהווה הגנה ראויה אך ורק באם הוכח כישלון תמורה מלא או לחילופין כשלון תמורה חלקי וקצוב. במקרה דנן ולאור הסתירות שעלו בגרסת הנתבע ביחס לעסקת היסוד לפיה נמשך השיק, הוא לא הוכיח טענתו לכישלון תמורה מלא או חלקי וקצוב. כמו כן, הנתבע לא הציג כל ראייה להוכחת גרסתו ביחס לעסקת היסוד וכישלונה, כגון חוזה בכתב, יתר השיקים אשר נמשכו במסגרתה, קבלה או חשבונית ודי בטעמים אלה לדחיית התביעה.

            מכל מקום, לבנק התובע מעמד של אוחז כשורה בשיק ולחילופין אוחז בעד ערך.  גם אם תאמר כי לתובע מעמד של אוחז בעד ערך בשיק, הרי מאחר וסחרותו של השיק לא הוגבלה וטענת ההגנה של הנתבע צמחה רק במועד פרעונו, 02.06.2008, מספר חודשים לאחר שהשיק סוחר לתובע וניתנה תמורה בעדו, אזי יש לקבל את התביעה.

            התובע מבקש לדחות טענת הנתבע כאילו נציגיו ידעו בזמן אמת, במועד ביצוע עסקת הניכיון, על כישלון עסקת היסוד בין הנתבע לבין החייב.

דיון:

8.         במסגרת הדיון בתביעה הסתמך הנתבע על תצהירו אשר צורף להתנגדות לביצוע השיק ולא הגיש כל תצהיר עדות ראשית נוסף מטעמו. בסעיפים 8-10 בתצהירו הנ"ל, מוצג נ/1, טען הנתבע באשר לעסקת היסוד בגינה נמשך השיק, כדלקמן:

 "8.      בחודש ספטמבר 2007 פנה אלי מר אילוז והציע לי לרכוש ממנו מס' סוסים מסוג קורטר וכן אביזרי פרזול שונים ובין היתר את הסוסה 'סתיו' תמורת סך כולל של 73,200 ש"ח.

   9.      ביני לבין אילוז הוסכם כי הסוסים יועברו לבעלותי בתאריך 30.09.07 וייוותרו בחווה שבקיבוץ יפעת, אלא שמאותו מועד ואילך רק אני ובני משפחתי נוכל לעשות שימוש בסוסים.